שאלה שהופנתה למשרדנו, האם ניתן לעשות שימוש בביציות של אשה לאחר שנפטרה? רונית (שם בדוי) שכלה את בתה, בשנות השלושים לחייה לפני כשנה. הבת שלא נישאה מעולם, שמרה לעצמה ביציות טרם פטירתה לשם שימוש עתידי בהן בעת שתינשא בגיל מאוחר. הבת נהרגה כשנתיים לאחר שאיבת הביציות, ורונית פנתה אלינו בשאלה האם תוכל לבקש לעשות שימוש בביציות של בתה המנוחה. השאלה היא שאלה קשה ורגישה מאוד, שמעלה סוגיות ערכיות, משפטיות והלכתיות רבות. צריך לזכור שהבת לא ייעדה את הביציות לשימוש לאחר מותה, הבת שמרה את הביציות לשימוש אישי שלה, למועד בו תחליט להרות. המבחן בפסיקה קובע כי יש צורך בהסכמה מפורשת של האשה שממנה נשאבו הביציות בדבר השימוש המיועד.
משמע, שעה שבתה המנוחה של רונית לא הצהירה מפורשות על כוונתה שייעשה שימוש בביציות אצל אשה אחרת, או לאחר פטירתה, הרי שלא ניתן יהיה למלא את בקשתה של רונית.
בשנים האחרונות נרשמת עליה מתמדת בגיל האשה בהריון הראשון, נשים רבות בוחרות לדחות את שלב הקמת המשפחה לגיל מאוחר יותר לאחר שיגשימו עצמן. החל מגיל 37 מתחילה ירידה חדה אצל נשים בכמות הביציות ואיכותן. וכפועל יוצא מכך ירידה בפיריון. אם את מתכננת הליך הקפאת ביציות לשימור פוריות, חשוב שתתייחסי בטפסים לאפשרות לשימוש בביציות לאחר לכתך חו"ח ויחד עם זאת, רצוי לערוך צוואה מפורשת וברורה הכוללת התייחסות לביציות המוקפאות.
גם במקרה הפוך בו ניתן לשאוב זרע מגופו של אדם שנפטר, ככל והגבר רוצה שיעשה שימוש עתידי בזרעו על ידי בת הזוג להיבנות ממנו. עליו להותיר צוואה לגבי השימוש בזרעו. ככל והנפטר לא היה נשוי, ככלל אין לעשות שימוש בזרעו. בני משפחתו האחרים של הנפטר כולל הוריו, אינם בעלי מעמד בנושא זה.
